על 'חווית זרימה' והקשר בין יצירתיות ואושר

פרופסור מיהאי צ'יקסנטמיהאיי, מומחה עולמי בתחום הפסיכולוגיה של האושר, שאנשי האקדמיה השוודית למדעים היו מזכים אותו זה מכבר בפרס נובל אילו רק הצליחו לבטא את שמו, ניסה להבין במחקריו כיצד אנשים חשים בעת הנאה עצומה, ומדוע. בעקבות כך פיתח תאוריה של "חוויה מיטבית" המבוססת על עקרון הזרימה. תוצאות המחקרים האמפיריים פורצי הדרך שהוא ביצע בסוף שנות ה 90 מוכיחים – שאנשים מאושרים במידה הרבה ביותר, כאשר הם במצב 'זרימה': מצב שבו אנו שאובים לחלוטין לפעילות שאנו עושים, מבלי לטבוע בה. כשאנו חווים זרימה, כל רגשותינו מגויסים לביצועה ואיננו מרוכזים בדבר מלבדה. המצויים במצב זה (שמזכיר מצבים דומים המתוארים בתורות המזרח) מדווחים על תחושה של שמחה ספונטנית ושל התלהבות. זרימה מותנית בקיומו של איזון עדין בין האתגר שמייצגת משימה מסוימת ובין המיומנות שלנו בביצועה: מיומנות גדולה מהאתגר מובילה לשעמום, ואילו אתגר הגדול מהמיומנות יוביל לתסכול. כדי להגיע למצב זה צריכה להיות התאמה בין רמת האתגר לרמת הכישרון. אם המשימה לביצוע היא קלה מדיי או קשה מדיי, לא תוכל להתרחש זרימה. אולם אם מדובר במשימה לא מאתגרת הדורשת כישרון מועט, תיווצר אדישות.

על פי התאוריה הזאת, זרימה דומה להרגשה של להיות במקום אחר בתחושה של מעין ריחוף. מצב הזרימה הוא חוויה מיטבית של הנעה פנימית בה האדם שקוע במעשיו: זאת תחושה שמאופיינת על ידי הרגשה של קליטה, מחויבות, מלאות וכישרון. במצב זה מתבטלים צרכים זמניים של זמן, מזון או אגו.  איך הקשר שבין עבודה ליצירתיות יכול לבא לידי ביטוי בארגונים?

ההבנה כי לעבודה עצמה יש השפעה מכרעת על אושרנו מובילה אותנו לכמה תובנות על חווית העובד בארגון ועל הקשר שלה לפיתוח חדשנות ויצירתיות בארגון. אחד האתגרים של ארגונים בעידן הנוכחי הוא שימור העובדים הצעירים שגדלו ברוח התקופה שבה כולם רוצים להיות יזמים. מחקרים רבים הוכיחו כי רמות אושר גבוהות מאריכות את תוחלת החיים, מקטינות את הסיכוי לחלות ומגבירות את פריון העבודה של העובדים. כך שבראייה מקרו־כלכלית, עובדים מאושרים יותר עולים פחות כסף לארגון ומייצרים יותר. כלומר, עובדים מאושרים יותר – מדדים כלכליים טובים יותר. 

אם העובד יחשוב שהוא משקיע מאמץ יצירתי בעבודה, רמות האושר יצמחו בהתאם. מעסיק המעוניין בעובדים בריאים יותר, עם רמת פריון גבוהה, צריך לתת לעובדיו חופש יצירתי. בסדרת מחקרים שביצע לאחרונה ד"ר שביט טל שביט עם ד"ר אריה שרמן מהמרכז האקדמי רופין, הם הצליחו להוכיח כי לעבודה השפעה משמעותית על רמות האושר שלנו. אם בעבר כלכלנים סברו כי לעבודה עצמה אין ערך משמעותי, וכי האושר מושפע מרמות הכנסה גבוהות, כיום אנו יודעים אחרת. ברור שלעבודה עצמה יש ערך משמעותי והיא המפתח העיקרי לרמות אושר גבוהות, בין היתר בזכות סביבה חברתית, תחושת שייכות, הגברת הערך העצמי ועוד. במחקר שבו השתתפו יותר מ-900 ישראלים הם מצאו כי ה"מאמץ היצירתי" שאותו אנו משקיעים בעבודה הוא אחד הגורמים החשובים בהקשר הזה. ככל שנשקיע יותר מאמץ יצירתי, כך נהיה מאושרים יותר. מעניין במיוחד הממצא שלפיו לא מדובר על תגובות חיצוניות. ייתכן כי מה שנחשב כמאמץ יצירתי עבור עובד אחד, ייתפש בסביבתו כדבר שבשגרה. ולכן חשוב לאפשר לעובד לפתח מיזם או פרויקט בתחום העניין שמעניין אותו – כי היצירה מתפתחת מאיזשהו להט ועניין שיש לאדם בתחום שמעניין אותו ואם העובד יחשוב שהוא משקיע מאמץ יצירתי, רמות האושר יצמחו בהתאם. מעסיק המעוניין בעובדים בריאים יותר, עם רמת פריון גבוהה, צריך לתת לעובדיו חופש יצירתי. ההמלצה שלי היא לאפשר לעובדים 'חופש יצירתי'. כלומר, לאפשר להם לפתח מיזם/פרוייקט בתחום העניין שלהם שקשור בערכים ו/או בחזון של הארגון.