היברידי זה הנורמלי החדש

December 28, 2020

היברידי זה הנורמלי החדש - מחוברות, לכידות, פיריון בעבודה מהבית 

היברידי זה הנורמלי החדש

עבודה מרחוק זה הנושא שמעסיק את רוב המעסיקים במשק ואולי זו הסיבה שבגינה זו ההרצאה המבוקשת ביותר מצד מנהלים בארגונים בחודשים האחרונים.  לצד ההרצאה מבוקש גם פרוייקט ייעוץ. לפני מספר שבועות התחלנו, צוות של שלוש כלכלניות התנהגותיות לתת ייעוץ ארגוני בחברת הי טק שנמצאת בצמיחה של 25 אחוז בקצב קליטת עובדים חדשים. 

עם פרוץ משבר הקורונה, התקבלה החלטה שהעובדים יעבדו מהבית. אחרי הכל מדובר בחברת היטק, לכולם מחשבים ניידים חדשניים, לכולם כישורים טכנולוגיים שלא מהווים אתגר בעבודה מרחוק, מה שהפך את המעבר להרבה יותר פשוט. הנהלת החברה עדכנה את העובדים שהמשרדים יישארו פתוחים והציעה לעובדים להגיע בכל זמן שהם מרגישים שעבודה מהמשרד תיטיב איתם. העובדים לא מגיעים אך העבודה ממשיכה להתקיים ועד כה מנהלי החטיבות עומדים בכל התחזיות.   

ובכל זאת, הנהלת החברה שמונה מאות עובדים מנסה להבין:

1. כיצד להעביר את החזון של החברה ואת הערכים לעובדים החדשים שנקלטו בחברה בשנת הקורונה?   

2. כיצד לנהוג עם עובדים שמקבלים משכורת חודשית אבל מרגישים ולעיתים מתנהגים כמו פרילנסרים?  

3. איך מייצרים לכידות, נאמנות ומחוברות של עובדים לארגון ונמנעים מנטישת עובדים ובעיקר טאלנטים?

4. האם בטווח הבינוני והארוך, עבודה מהבית מורידה את הפרודוקטיביות והאם החברה תעמוד בתחזיות גם בסוף השנה הבאה?   

 לפני שאשתף אתכם במספר מחקרים חדשים וכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית, אומר שעד לשנת 2015 לערך, רוב המחקרים בתחום העבודה מהבית היו תצפיתיים. אולם הטרנד של עבודה מרחוק שהפך בהדרגה למגמה עם התפתחות האוטומציה והבינה המלאכותית, ולעובדה קיימת ברוב הארגונים עם פרוץ מגיפת הקורונה, הפך משמעותי יותר ויותר וארגונים ביקשו את עזרתם של מומחים בכדי לקיים מחקרי שטח. ריכזתי בעבורכם מספר מחקרים חדשים מהשנים האחרונות שינסו לענות על מספר שאלות.

האם עבודה מהבית יעילה?

Bloom et al ביצעו בשנת 2015 ניסוי שדה עם סוכנות נסיעות סינית המעסיקה 16,000 עובדים. עובדים מהמוקד הטלפוני שנבחרו באופן אקראי החלו לעבוד מהבית במשך 9 חודשים. המחקר מצא שיפור של 13% בביצועי העובדים: שני שליש עקב דקות עבודה שהתווספו לכל משמרת הודות לפחות הפסקות ופחות ימי מחלה וכשליש עקב מענה ליותר שיחות בכל דקת עבודה הודות לסביבת עבודה יותר שקטה ונוחה. העובדים דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה וירידה בתחושת השחיקה. הפריון צמח ביותר מ- 20%(!)

 מהו הערך הכלכלי של גמישות בעבודה מרחוק ושל ודאות בעבודה?

– Mas and Pallais ביצעו בשנת 2017 ניסוי שדה בארה"ב בו בדקו בחירות עובדים בין עבודות שהוצאו בתנאי העסקה שונים. הממצא העיקרי והמפתיע ביותר במחקר היה שעובדים מעדיפים אפשרות עבודה מהבית ומוכנים "לשלם" עבורה:

1) עובדים מוכנים "לשלם" 8% במונחי שכר בתמורה לאפשרות של עבודה מהבית.

2) עובדים מוכנים "לשלם" כמעט 20% מהשכר בכדי להימנע מעבודה בה הלו"ז משתנה בהתרעה קצרה מצד המעסיק. חשוב לזכור את זה בעיקר עכשיו בעיצומ של משבר הקורונה ותחילתו של סגר שלישי. ההמלצה שלי, נסו להמנע מהוצאה לחל"ת רק בגלל שאפשר. כשאתם מוציאים עובדים לחל"ת כל העובדים נפגעים, נוצרת תחושה של אי ודאות גם אצל מי שנשארים לעבוד וזו פוגעת במוטיבציה לעבודה על כל הנגזרות שלה, לכידות, אמון ונאמנות.   

 כיצד עבודה מהבית תורמת לצמצום פערי הכנסה בין נשים וגברים?

מחקר של Arntz et al משנת 2019 מצא כי:

1) מועסקים ללא ילדים עובדים שעה נוספת בשבוע ומעידים על שביעות רצון גבוהה מהעבודה.

2) אימהות העובדות מהבית עובדות 3.5 שעות יותר בשבוע.

3) אבות עובדים מהבית רק 0.4 שעות יותר.

4) עלייה בפריון מקושרת יותר עם עבודות יצירתיות מאשר עם עבודות רוטיניות (Dutcher 2012). מגמה שמשתנה בהדרגה גם בזכות משבר הקורונה.

 האתגר בחווית העובד מרחוק

בחברת הטכנולוגיה Slack הגדילו לעשות, ויצרו אינדקס חווית עובד שכוללת חמישה מדדים: פיריון (פרודוקטיביות), איזון בית-עבודה, עומס ומתחים, שביעות רצון מסביבת העבודה לכידות ומחוברות לארגון. הממצא העיקרי במחקר הוא ש 72 אחוז (!) מהעובדים מעדיפים מודל היברידי שמשלב עבודה מהבית ועבודה מהמשרד. גם כאן הגמישות מקבלת משמעות. חישבו עד כמה הנהלת הארגון שלכם מאמצת גמישות ופתוחה לעולם העבודה החדש והמשתנה ולעבודה מרחוק. נסו להבין איך לרתום את הנהלת החברה למודל ההיברידי – שהוא כך נראה, כבר לא טרנד חולף אלא מגמה: היברידי זה הנורמלי החדש.  

 נשים ועבודה מהבית בזמן קורונה חלום או חלום בלהות?  

מחקר של מקינזי על נשים באמריקה התאגידית 2020 סקר 317 חברות ויותר מ- 40,000 אנשים שנשאלו על חוויותיהם במקום העבודה; המחקר כלל יותר מ 45 ראיונות עומק והממצאים שלו מרתקים. כאשה וכאמא עובדת הנושא הזה מעסיק אותי במיוחד והקדשתי לו טור דעה בנפרד. כל מי שנושא המגדר בנפשו יוכל למצוא כלים מצויינים לקידום נשים בתאגידים. מוזמנים לקרוא בקישור.

לסיכום:

סה"כ הממצאים שעולים בנושא של עבודה מרחוק מראים על שיפור בביצועי העובדים, הן בגלל עלייה בפריון (יעילות) והן זמן העבודה בפועל (עובדים יותר). העובדים מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה וירידה בתחושת השחיקה.  ישנה שונות משמעותית בגודל האפקטים בין סוגי עבודות וכן כפונקציה של המצב המשפחתי. פה נכנס השלב הייעוצי.  

 כיצד מתנהל פרויקט ייעוץ ארגוני מבוסס על כלים מתחום הכלכלה התנהגותית:

 1. פגישת הכרות עם הנהלת החברה למידת הארגון והאתגרים שעומדים בפניו

2. תהליך של מיפוי הארגון ותצפיות (בהקשר שלנו בעבודה מרחוק בעיקר השיח והתקשורת של ההנהלה עם העובדים לגבי המשימות, החזון וכו').

3. ניתוח של חוויית העובד מהבית בארגון הספציפי (באמצעות סקרים וראיונות).

4. פיצוח האתגרים בעבודה מרחוק בארגון.

5. הצעות להתערבות 

6. מחקר שטח.

7. ניתוח תוצאות המחקר

8. המלצות להמשך


 לקבלת ייעוץ , הרצאה או סדנה בנושא מוזמנים לפנות אליי באימייל חוזר

 

October 26, 2020
כיצד ניתן לעבור לארבעה ימי עבודה
October 22, 2020
אין אריות כאלה - אין עבודות כאלה
October 22, 2020
מיהו חיוני? וכיצד להיות חיוניים במקום העבודה
October 22, 2020
מדוע ספרי עזרה עצמית אינם עוזרים? ומה ניתן ללמוד מספר פרוזה?
October 22, 2020
אין אריות כאלה - אין עבודות כאלה
October 12, 2020
האם שפות מייצרות התנהגות כלכלית מכוונת לעתיד? עדויות ניסיוניות להשפעות סיבתיות
October 12, 2020
'מכושפים' - בידוד חברתי, בריאות נפשית, ודמוקרטיה בעידן שבו אנשים מכורים למסכים.
September 24, 2020
האם שפות מייצרות התנהגות כלכלית מכוונת לעתיד? עדויות ניסיוניות להשפעות סיבתיות
By my target September 20, 2020
אוטומציה נוכחת יותר ויותר בחיינו והופכת אותם ליעילים וחסכוניים יותר. החל מפחי אשפה, המתריעים על צורך בריקון, דרך חניונים עם הכוונות חכמות למקום חניה ריק ועד לאורות הבית ש"מרגישים" אם נכנס מישהו לחדר. איך כל זה משפיע על הקשר בין עבודה לפרנסה? Bernstein, A., & Raman, A. (2015)[4] הראו שעם הקדמה הטכנולוגית הקשר החיובי והחזק שהיה קיים בין עבודה לפרנסה הולך ונחלש. "הניתוק הגדול" הוא מונח שכלכלנים משתמשים בו כדי לתאר את הירידה בקשר הכלכלי בין התפוקה, שכר, משרות וצמיחת התוצר. ארבעת הגורמים הללו נהגו לנוע יחד באופן סביר. אך כפי שמראה המחקר, החל משנת 2000 הגידול בפריון העבודה "התנתק" מצמיחת העבודה. בעוד שפריון העבודה (יעילות הייצור של עובדים) עולה בהתמדה לנוכח גידול מלאי ההון והתפוקות עולות בהתאמה כמו גם הרווחים של חברות, בטווח הארוך השכר על העבודה לא עולה בהתאם. מצד אחד ההתפתחות הטכנולוגית מגדילה את האפשרויות הכלכליות ואיתה את ההכנסה יותר מהר מבעבר. הבעיה היא שעם התרחבות העוגה הכלכלית, חלק הולך וקטן מהציבור מצליח להנות ממנה. במילים אחרות, הצמיחה הכלכלית לא מחלחלת די הצורך לכל רבדי החברה. דוח של ארגון המדינות המתועשות OECD Economic Surveys: Israel© OECD 2018 Surveys (גרף 24 עמוד 38 ), [5], מצא כי ישראל נמצאת בראש הרשימה של שיעור העובדים שמרווחים שכר עבודה נמוך. שכר נמוך מוגדר פחות משני שליש מהשכר החציוני. 2.2 הכשרות מחדש לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם – האם זה מספיק? השינוי המהיר אינו מאפשר לנו לחזות בצורה מיטבית את מקצועות העתיד ולא ברור באילו הסבות מקצועיות כדאי למדינה להשקיע. למרות שתוכניות הכשרה הן חשובות להשבחת התעסוקה, ההיסטוריה מלמדת כי ההצלחה היא חלקית בלבד. כך למשל עולה מניתוח הנתונים של תוכנית סיוע הסחר (TAA)[6], תוכנית פדרלית לעובדי ייצור שנעקרו מעיסוקם, נמצא שרק כ -37% ממשתתפי התוכנית עבדו בתחומי העבודה שאומצו עבורם. הסבה של אוכלוסייה על פני מגוון רחב של תעשיות אינה מציאותית ולא מסוגלת לפתור בעיות של עקירה המונית כתוצאה מפיתוח מסיבי של טכנולוגיות חדשות. הניסיון מצביע על כך שלא די בתוכניות הסבה בקנה מידה גדול בתקופות של שינויים טכנולוגיים גדולים ומואצים (Crain's (Detroit Business [7].
More Posts