מיהו חיוני? וכיצד להיות חיוניים במקום העבודה

October 22, 2020

מיהו חיוני? וכיצד להיות חיוניים במקום העבודה

בישראל נוצרו בחודשים האחרונים שני מעמדות של עובדים: "חיוני" ו"לא חיוני".

"העובדים "החיוניים" המשיכו לעבוד מהבית וה"לא חיוניים" יצאו לחופשה ללא תשלום והפכו למובטלים. חרב החל"ת ומיתוגה במילה חיוני הטילה על מיליוני עובדים במדינה לא רק את אובדן ההכנסה, כואבת יותר היא התחושה השקרית שהם אינם חיוניים, שאדם אחר שיושב במשרד ממש לידם חיוני יותר", כך טוען פרופסור אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית בטור דיעה שהתפרסם לפני מספר שבועות בגלובס.

פרופסור וינטר וכלכלנים התנהגותיים אחרים מאמינים כי כשנחזור למקום העבודה שלנו הוא עלול להיות שונה מאוד מזה שהשארנו מאחורינו: עכור יותר, נקמני יותר, וסולידרי פחות וטוענים שאפשר היה גם אחרת אילו הממשלה היתה מעבירה למעסיקים את הסכומים שהיא מעבירה כיום כדמי אבטלה לעובדים בחל"ת ואילו היו נותנים אותם לעובדים.


מה הבסיס לחשיבה הזו?

1. חוסר ודאות והזכות לשגרה - בעיתות של משבר חרדה ואי ודאות רצוי ביותר לנפש להישאר בשיגרה. תשלום דמי האבטלה באמצעות המעסיקים יכולה היתה לסייע מהבחינה הרגשית לכל מי שאמור היה לצאת לחל"ת. אם הכסף היה עובר מהמדינה למעסיקים, העובדים לא היו מתויגים כלא חיוניים וזה היה יכול להקל עליהם ולתת להם תחושת ערך יותר גבוהה, לפחות עד שהדברים היו מתבהרים. בנוסף, אם היו נותנים כסף לממן עובדים במקום תשלום לחל"ת היו שומרים על משק פעיל הן מבחינת המעסיקים והן מבחינת העובדים.

2. אפקט ההשוואה – תיאוריית ההשוואה כלפי מטה מדגישה את ההשפעות החיוביות של השוואה בהגברת הרווחה הסובייקטיבית של האדם. במילים פשוטות, השוואה חברתית כלפי מטה נוטה יותר לגרום לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו, ואילו השוואה חברתית כלפי מעלה נוטה יותר להניע אותנו להשיג יותר או להגיע גבוה יותר. במילים פשוטות ההשוואה לאחרים מסבה לאנשים הנאה או גורמת כאב. בהקשר שלנו, העובדים אינם נהנים או סובלים ממה שיש להם אלא מההפרש בין מה שיש לאחרים למה שיש להם.

החזרה של עובדי שחזרו מחל"ת לעבודה יכולה להיות בעייתית מחוסר הוגנות וסלידה מחוסר ההוגנות. קחו בחשבון שהם יזדקקו לאמפטיה גם מהצד שלכם.


אז איך להיות חיוניים בעולם העבודה המשתנה?

בשבוע שעבר פרסמתי ניולטר בשם 'אין אריות כאלה – אין עבודות כאלה' וביקשתי מאנשים לנסות לחשוב כיצד להמציא את הערך הכלכלי שלהם בכדי להיות חיוניים. אחת הדרכים לרלוונטיות בעולם העבודה החדש היא לנסות להרחיב את הסיפור שלכם מעבר למקצוע שלכם ולהתחיל היא לאמץ למידה כדרך חיים. ארגונים רבים חזרו להזמין הרצאות בפורמטים שונים החל בהרצאות מול קהל מצומצם שמשודרות לכלל העובדים גם אלה שעדיין עובדים מהבית ועוד הרצאות בפורמט דיגיטלי שהקהל מוזמן להיות משתתף פעיל ולשאול שאלות.  

  

לסדנאות, הרצאות וליווי אישי, מוזמנים ליצור קשר ולקבל פרטים נוספים באימייל חוזר. 


December 28, 2020
היברידי זה הנורמלי החדש - מחוברות, לכידות, פיריון בעבודה מהבית
October 26, 2020
כיצד ניתן לעבור לארבעה ימי עבודה
October 22, 2020
אין אריות כאלה - אין עבודות כאלה
October 22, 2020
מדוע ספרי עזרה עצמית אינם עוזרים? ומה ניתן ללמוד מספר פרוזה?
October 22, 2020
אין אריות כאלה - אין עבודות כאלה
October 12, 2020
האם שפות מייצרות התנהגות כלכלית מכוונת לעתיד? עדויות ניסיוניות להשפעות סיבתיות
October 12, 2020
'מכושפים' - בידוד חברתי, בריאות נפשית, ודמוקרטיה בעידן שבו אנשים מכורים למסכים.
September 24, 2020
האם שפות מייצרות התנהגות כלכלית מכוונת לעתיד? עדויות ניסיוניות להשפעות סיבתיות
By my target September 20, 2020
אוטומציה נוכחת יותר ויותר בחיינו והופכת אותם ליעילים וחסכוניים יותר. החל מפחי אשפה, המתריעים על צורך בריקון, דרך חניונים עם הכוונות חכמות למקום חניה ריק ועד לאורות הבית ש"מרגישים" אם נכנס מישהו לחדר. איך כל זה משפיע על הקשר בין עבודה לפרנסה? Bernstein, A., & Raman, A. (2015)[4] הראו שעם הקדמה הטכנולוגית הקשר החיובי והחזק שהיה קיים בין עבודה לפרנסה הולך ונחלש. "הניתוק הגדול" הוא מונח שכלכלנים משתמשים בו כדי לתאר את הירידה בקשר הכלכלי בין התפוקה, שכר, משרות וצמיחת התוצר. ארבעת הגורמים הללו נהגו לנוע יחד באופן סביר. אך כפי שמראה המחקר, החל משנת 2000 הגידול בפריון העבודה "התנתק" מצמיחת העבודה. בעוד שפריון העבודה (יעילות הייצור של עובדים) עולה בהתמדה לנוכח גידול מלאי ההון והתפוקות עולות בהתאמה כמו גם הרווחים של חברות, בטווח הארוך השכר על העבודה לא עולה בהתאם. מצד אחד ההתפתחות הטכנולוגית מגדילה את האפשרויות הכלכליות ואיתה את ההכנסה יותר מהר מבעבר. הבעיה היא שעם התרחבות העוגה הכלכלית, חלק הולך וקטן מהציבור מצליח להנות ממנה. במילים אחרות, הצמיחה הכלכלית לא מחלחלת די הצורך לכל רבדי החברה. דוח של ארגון המדינות המתועשות OECD Economic Surveys: Israel© OECD 2018 Surveys (גרף 24 עמוד 38 ), [5], מצא כי ישראל נמצאת בראש הרשימה של שיעור העובדים שמרווחים שכר עבודה נמוך. שכר נמוך מוגדר פחות משני שליש מהשכר החציוני. 2.2 הכשרות מחדש לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם – האם זה מספיק? השינוי המהיר אינו מאפשר לנו לחזות בצורה מיטבית את מקצועות העתיד ולא ברור באילו הסבות מקצועיות כדאי למדינה להשקיע. למרות שתוכניות הכשרה הן חשובות להשבחת התעסוקה, ההיסטוריה מלמדת כי ההצלחה היא חלקית בלבד. כך למשל עולה מניתוח הנתונים של תוכנית סיוע הסחר (TAA)[6], תוכנית פדרלית לעובדי ייצור שנעקרו מעיסוקם, נמצא שרק כ -37% ממשתתפי התוכנית עבדו בתחומי העבודה שאומצו עבורם. הסבה של אוכלוסייה על פני מגוון רחב של תעשיות אינה מציאותית ולא מסוגלת לפתור בעיות של עקירה המונית כתוצאה מפיתוח מסיבי של טכנולוגיות חדשות. הניסיון מצביע על כך שלא די בתוכניות הסבה בקנה מידה גדול בתקופות של שינויים טכנולוגיים גדולים ומואצים (Crain's (Detroit Business [7].
More Posts