היה לי העונג לראיין את חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויושב ראש השלטון המקומי בנושא ערים חכמות במשכן לאמנויות הבמה בצורן בפברואר, בכנס ביוזמה של סושלייז בשיתוף עם המועצה המקומית קדימה צורן וחברת המתנסים שפועלת ביישוב. בתחקיר שעשיתי לקראת הכנס למדתי שמגמת העיור היא עולמית. הערים הופכות צפופות יותר, קהילות התושבים מגוונות יותר ויוקר המחיה עולה. 'ערים חכמות' אינו באז או טרנד חולף, כי אם כורח המציאות. ערים חכמות יכולות להתקיים רק ביישוב שיש בו אנשים חכמים, אנשים שמבינים מדע וטכנולוגיה ברמה בסיסית, אנשים שמבינים את אתגרי המאה העשרים ואחת וידעו איך לפעול בכדי לסייע למנהלי הערים ולמנהיגי הרשות המקומית לפתח פרויקטים עתירי טכנולוגיה בכדי לאפשר לעיר שלהם חיסכון בתקציבים שיושקעו בחינוך, תרבות לרווחת חיי התושבים. 

איך מביאים תקציב נוסף לרשות?

על כך בין השאר דובר בכנס ערים 2030 – ערים חכמות בעידן הדיגיטלי בהשתתפות חיים ביבס Haim Bibas יו"ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין, פרופסור דן אריאלי, מומחה עולמי בתחום הכלכלה ההתנהגותית, גיא גרימלנד, דובר אינטל ישראל וניצן סניור, מייסדת "פוליטיקאיות צעירות" והעתידן ד"ר אשר עידן.

"עיר חכמה זה לקחת את מה שקיים ברשות ולהפוך אותו ליעיל, מהיר וטכנולוגי יותר, מעבר לשיפור השירות המשמעותי לתושבים, חיסכון המושג בהתייעלות טכנולוגית יכול וצריך להיות מופנה להשקעה נוספת בתושבים".

איך עושים את זה? בכנס ניתנו דוגמאות רבות:

תאורה חכמה המופעלת רק כאשר יש נוכחות של אנשים ורכבים באזור.

תאים פוטו וולטאים על גגות מבני ציבור לחיסכון בחשמל

חיישנים על פחים המתריעים כאשר הם מלאים

ועוד….

את החיסכון המשמעותי המושג מהתייעלות טכנולוגית משקיעים בחינוך, ברווחה ובקהילה. לדבריו של חיים שהוא גם ראש עיריית מכבים, רעות ומודיעין, בפרויקט בנושא פינוי אשפה, הצליחה עיריית מודיעין לחסוך כשלושה מיליון ש"ח שהועברו למימון פרויקטים בתחום החינוך. דוגמה אחרת שניתנה היא של השימוש שעושה עיריית לונדון בטכנולוגיה שמבוססת על חיישנים שמתריאים מתי יש להשקות את הפארק. 

ואנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיות עתירות הידע בכדי לחסוך כספים ולהתייעל.